ימים לאחר שחמאס פתח במתקפותיו ב-7 באוקטובר על ישראל, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, היה מראשוני המנהיגים המערביים שהגיעו לתל אביב. כשהוא עומד לצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא הכריז שלגרמניה יש "רק מקום אחד - והוא לצד ישראל". המקום הזה מרגיש עכשיו יותר ויותר מביך עבור גרמניה, ספקית הנשק השנייה בגודלה בישראל, ועם שהנהגתה קוראת לתמיכה למדינה "סטאטסרייסון", סיבה לאומית לקיום, כדרך לכפר על השואה. בשבוע שעבר, עם המשך המתקפה הקטלנית של ישראל בעזה, שוב עמד הקנצלר ליד מר נתניהו בתל אביב, ונתן נימה אחרת. "לא משנה כמה חשובה המטרה", הוא שאל, "האם זה יכול להצדיק עלויות כה גבוהות?" עם הזעם הבינלאומי שגדל על מספר ההרוגים שלטענת רשויות הבריאות בעזה עולה על 32,000, והסיכוי המתקרב לרעב במובלעת, גורמים רשמיים בגרמניה החלו לתהות אם תמיכת ארצם הלכה רחוק מדי. "מה שהשתנה עבור גרמניה הוא שזה בלתי נסבל, התמיכה הבלתי מותנית הזו בישראל", אמר תורסטן בנר, מנהל המכון למדיניות ציבורית גלובלית בברלין. "בדבקות ברעיון הזה של Staatsraison, הם יצרו את הרושם המוטעה שגרמניה באמת הציעה לנתניהו קארט בלאנץ’". אבל השבוע, שרת החוץ של גרמניה, אנאלנה בארבוק, אמרה שהיא תשלח משלחת לישראל מכיוון שכחתומה על אמנת ז’נבה, ארצה "מחויבה להזכיר לכל הצדדים את חובתם לציית למשפט ההומניטארי הבינלאומי". במהלך ביקורה באזור, השישי שלה מאז הפיגוע, תיארה גם גב’ בארבוק את המצב בעזה כ"גיהנום" והתעקשה שאסור להתרחש מתקפה גדולה על רפיח, שבה יותר ממיליון בני אדם חיפשו מחסה. "אנשים לא יכולים להיעלם באוויר", אמרה. שר החוץ של ישראל, ישראל כץ, הגיב לביקורת של גב’ בארבוק בהצהרה ברשתות החברתיות ואמר: "אנו מצפים מחברינו להמשיך לתמוך בישראל בזמנים מאתגרים אלה ולא להחליש אותה מול ארגון הטרור חמאס". ברלין, כמו וושינגטון, ניסתה למצב את עצמה כידיד מודאג, מתוך כוונה להבטיח את ביטחונה לטווח ארוך של ישראל בכך שהיא לא מאפשרת לה ללכת כל כך רחוק שהיא מאבדת עוד יותר גיבוי בינלאומי. אבל ההימור גבוה גם עבור גרמניה.
