הנשיא ג’ו ביידן שמר בכוונה על פרופיל ציבורי נמוך בעקבות התקפות איראן נגד ישראל בסוף השבוע, בתקווה שהיעדרו מאור הזרקורים יעזור להחליש את המצב. עוזרי הבית הלבן דנו ביום ראשון ברעיון של ביידן לשאת נאום לאומי לאחר שישראל, בשיתוף עם כוחות ארה"ב, הפילה את הרוב המכריע של 300 שיגורי המל"טים והטילים מכוחות איראן המבקשים לנקום את הרג בכירי המנהיגים הפרא-צבאיים. אבל בעוד שתזמון היה נזיל, לא היו תוכניות מיידיות של ביידן לפנות לקהל אמריקאי על הסכסוך במזרח התיכון, לפי שישה גורמים רשמיים, שהעניקו אנונימיות כדי לדון בתכנון פנימי רגיש. היועצים העריכו כי אירוע נשיאותי גדול, כמו נאום בטלוויזיה, עשוי להסלים את המתיחות ועלול לעורר את טהראן, אמרו שניים מהפקידים. "הצבת הנשיא מאחורי הדלפק הנחוש מגבירה את הטמפרטורה", אמר אחד מאותם פקידים. "זה משהו שעדיף להימנע ממנו". גישה כזו נשארת בקנה אחד עם האופן שבו ביידן פעל לאורך הסכסוך במזרח התיכון שהחל זמן קצר לאחר שחמושי חמאס תקפו את ישראל ב-7 באוקטובר. אבל היא גם הותירה, לפעמים, את הרושם ש הוא שבוי באירועים במקום להשתמש בסמכויות משרדו כדי לעצב אותם. בסמוך לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר, בידן חיבק את נתניהו ולאחר מכן נשא נאום לאומי שנחשב לרוב כאחד הנאומים הפרו-ישראליים ביותר של נשיא מכהן. מאז, הוא נשאר ברובו מחוץ למערכה. הוא אמנם המשיך להתחייב לתמיכה בישראל, אך גם באופן פרטי הלך ומתח ביקורת על התנהלותה במלחמה. אבל הגינויים הפומביים שלו להנהגה הישראלית על הריגת אלפי אזרחים בעזה הגיעו לא פעם בצורת תשובה לשאלה תועה של כתב או הקראה של שיחה עם נתניהו.