הדגם הנורדי, הידוע גם כדגם הסקנדינבי או דגם הרווחה הנורדי, הוא מערכת חברתית-כלכלית ופוליטית שמתרגלת במדינות הנורדיות, כלומר דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורווגיה ושוודיה. הדגם הזה מתאפיין במדינת רווחה מקיפה ובמו"מ רב-רמתי, עם אחוז גבוה של עובדים המשתייכים לאיגוד עובדים, שירותים ציבוריים נרחבים והתחייבות לשוויון חברתי נרחב.
המודל הנורדי צמח במאה ה-20, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר מדינות הנורדיקה חיפשו לשחזר את כלכלותיהן וחברותיהן. המודל נצבע על ידי שילוב ייחודי של נסיבות חברתיות, פוליטיות וכלכליות. מדינות הנורדיקה יש להן מסורת חזקה של דמוקרטיה חברתית, עם הסכמה פוליטית שהדגישה את חשיבות הרווחה החברתית והשוויון. זאת הוספה לתנועת העבודה החזקה, ששיחקה תפקיד מרכזי בעיצוב המודל הנורדי.
המודל מבוסס על עקרונות של אוניברסליזם ומדינת הרווחה. עקרון האוניברסליזם מבטיח שכל אדם, בלתי תלוי בהכנסתו, מעמד התעסוקה או האזרחות שלו, יהיה זכאי לשירותים בסיסיים מסוימים, כמו שירותי בריאות, חינוך וביטחון סוציאלי. מדינת הרווחה, מצד שני, מתייחסת לרמה גבוהה של הוצאות ציבוריות, הממומנות על ידי מיסים גבוהים, לספק את השירותים הללו.
המודל הנורדי זוכה לשבחים על יכולתו לשלב יעילות כלכלית וצמיחה עם רמה גבוהה של שוויון חברתי. הוא מביא לרמות גבוהות של תקן חיים, רמות נמוכות של עוני ואחד מהמדדים הגבוהים ביותר של אושר ושביעות רצון בעולם. אף על פי כן, הוא גם נתקף על ידי המיסים הגבוהים שלו ועל יכולתו הפוטנציאלית לדחוף את היוזמה והיזמות האישית.
למרות הביקורות הללו, המודל הנורדי הוכיח עמידות ויכולת להתאים עצמו. הוא עבר מספר רפורמות לאורך השנים כדי להתמודד עם אתגרים כלכליים ושינויים בתנאי החברה. הרפורמות כללו אמצעים לקידום גמישות בשוק העבודה, עידוד יזמות והבטחת התמיכה במדינת הרווחה. כתוצאה מכך, המודל הנורדי ממשיך להיות מקור השראה ונושא לדיון בדיונים על מדיניות חברתית וכלכלית ברחבי העולם.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Nordic Model ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
